סמל יעקב (קובי) גבאי ז"ל

סמל יעקב (קובי) גבאי ז"ל

1973-1993
"למה לא מלאו עשרים לנער"
האנדרטה

קובי היה בן כרמיאל ואהב את עירו. למד בביה"ס "אשכול" ואח"כ
בתיכון הורוביץ, היה נער נעים הליכות עד מאוד, חייכן. תלמיד טוב וגם
איש של חברים – תמיד מארגן טיולים וארועים ועם חבריו. היה מדריך
צעיר בשכונה ועסק הרבה בספורט. נהיגה היתה אהובה עליו במיוחד,
יש אפילו מי שחשבו שיהיה מורה לנהיגה ברבות הימים.

בצבא התגייס לגדוד 101 של הצנחנים, עבר גיבוש והיה גאה מאוד
ביחידתו. לאחר שסיים מסלול היה ב"פלחוד" בפלוגה הבוגרת של
הגדוד ואף עבר קורס נהגי נגמחון. חברו מעיד עליו שידע להתמודד
עם הפחד וידע לרכז מאמץ ולהתמודד במשימות שהוצבו לו ועמד בהן
בכבוד.

פסח 1993 היה החג המשפחתי האחרון. באותה תקופה נהרגו חברים
ביחידה בקרבות בלבנון, וקובי חש תחושות גורל. הוא ביקר את אחיו
עמי במכללה, בילה עם אחותו דינה ואחיינו איציק, ביקר חברים
פצועים ודיבר על געגועיו למפקדו רס"ן אלעד בן דויד שנהרג בקרב.
על משלוח של עוגיות ששלחה אימו הודה, והיא זוכרת את מילותיו "יש
לעוגיות טעם וריח של הבית, מתגעגע אליכם ואוהב אתכם" – מילים
כה פשוטות ואמיתיות. זמן קצר לאחר מכן נפל בקרב בלבנון.

חבריו יזמו הקמת אנדרטה לזכרו בחורשה שתיתן לאנשים מקום
לשהות בו בחברותא, והפכו את "חורשת קובי" למקום מפגש. הם
ביקשו לבטא בכך את החברות העזה שחשו כלפי קובי ואת תכונת
החבר הטוב שסימל עבורם. לזכרו הוצבו גם אנדרטאות ב"מצפה עדי"
ובבסיס "תל נוף".​