טוראי דניאל יליארד ז"ל

 – 

הסטודנט הראשון של כרמיאל שהיה גם לנופל הראשון שלה.

דני נפל בשנת 1969 . העיירה כרמיאל שבאותה עת מנתה כשלושת אלפים תושבים הוכתה בהלם, וכולם באו ללוות את דני, בן למשפחת יליארד, מראשוני העיר, בדרכו האחרונה.
דני הגיע עם משפחתו לכרמיאל הצעירה בשנת 1965 מברזיל הרחוקה, כשהיה בן חמש עשרה. במהלך השנים בברזיל, נחשף דני לעוני וצרות העולם השלישי, והיה לו רצון עז לשנות את פני הדברים, לעזור לחלשים ובעיקר לילדים. בעקבות כך גמלה בליבו החלטה להפוך ברבות הימים לרופא ילדים. מחסום השפה העברית, אותה נאלץ לרכוש בהיותו בבית הספר התיכון, לא מנע ממנו לנסות להגשים את חלומו, ולצורך כך יזם חזרה על שנת למודים על מנת להגיע לאיכויות למידה שיאפשרו לו להשיג את מטרתו, להתקבל ללמודי רפואה.דני היה צעיר נחוש, נבון, אכפתי ולבבי. כל מי שדרכו פגשה בו לאורך חייו הקצרים, וביניהם מורים וחברים, זוכר אותו בחיבה רבה, ובהערכה לחריצותו ונחישותו עד היום. ללא ספק, לו היה משלים את לימודיו, היה הופך להיות לאחד מרופאי הילדים המסורים ביותר שיש. בהכירם את רצונותיו ומשאת נפשו, בחרה משפחתו להנציח את שמו באמצעות גן ילדים. "גן דני", הקרוי על שמו, מהווה נר זכרון חי לערכים שדני כל כך האמין בהם, בדור העתיד, שמכיר את תמונתו ואת סיפור חייו.
דני שלנו תמיד יישאר בליבנו הבחור המבריק, נעים הליכות, רחב לב,
בעל יכולת נתינה אין סופית, בן מסור ואח נפלא שהיה.