צביקה גולומבק ז"ל

 – 

“תמיד אהוב ונעים לכולם…”

צביקה היה איש של שיחה, מלא הומור, גילה עניין בסובבים אותו ויצר
בטבעיות קשרים עמוקים. חיוכו מאיר העיניים היה הדבר הראשון לפגוש. 

צביקה נולד וגדל בכרמיאל. בן לאפרים ושרית ואח גדול לורדית. היו לו
תחומי עניין ותחביבים רבים ומגוונים, ביניהם – כדורסל, צילום, צלילה, טיולים
ופוליטיקה. לאחר שירותו הצבאי טייל במשך כשנה בדרום ומרכז אמריקה
וניכר היה כי המפגש האנושי עם תרבויות אחרות וכן הנופים המרהיבים
הותירו בו רשמים עמוקים.

צביקה למד באוניברסיטה העברית בירושלים בחוג למדעי המדינה ויחסים
בין לאומיים. הוא סיים את התואר הראשון בהצטיינות והתקבל ללמודי התואר
השני. הוא שאף לממש את חייו המקצועיים כאיש אקדמיה – בתחום של
מחקר והוראה. במקביל ללימודיו עסק בהתנדבות עם נוער במצוקה.

במשך השנים אסף צביקה סביבו חברים רבים, אשר לאחר מותו חברו להיות
קבוצה מלוכדת, שנפגשת בכל שנה בתאריך יום הולדתו, על מנת לצאת
לטיול משפחות לזכרו.

צביקה היה מאורס לחברתו נעמה, עליה כבר מתחילת הקשר ביניהם, סיפר
באושר גדול להוריו כי “מצא את אהבת חייו”. מספר שבועות לפני מותו
עברו צביקה ונעמה, להתגורר בפנימית “בויאר” בירושלים, שם תכננו לעבוד
כמדריכי נוער.

ב 9.8.2001- נכנסו צביקה ונעמה למסעדת סבארו בירושלים. מחבל מתאבד
נכנס באותה השעה למסעדה ופוצץ עצמו. צביקה נהרג מייד ועימו נגדעו כל
חלומותיו ושאיפותיו.

האנדרטה שהקימה המשפחה לזכרו היא מלאכת מחשבת של מדרש וכוונות –
בפינת גן הנשקפת אל הנוף הגלילי המדהים של כרמיאל, ניצב עמוד משולש,
המסמל את המשפחה בת שלוש הצלעות שנותרה לאחר מותו של צביקה.
בראש העמוד מאוזנת על פינתה קוביית משחק, המסמלת את המזל שנטש
את צביקה ברגע המכריע. הפאות, ובהן שש ושתי נקודות – 26 , גילו של צביקה
חצויות ומעורערות. על פינתה העליונה של הקוביה עומדת יונת (השלום) תלויה
על בלימה – ספק היא כאן, ספק עוזבת. בתחתית העמוד מצויים מעגלים
שאינם סגורים – המסמלים את מעגל החיים שנקטע וכן שברי אבנים להדגשת
השבר והכאב.