רב"ט גיל בלאו ז"ל

 – 

“המלאכים בשמיים ישמחו עליך…”

גיל נולד בפורים, וכך גם קיבל את שמו המסמל שמחה, צחוק
ואופטימיות. גדל בכרמיאל ולמד תחילה בביה”ס “אשכול” ואח”כ
ב”הורוביץ”. התעניין בכדורגל, שיחק ב”הפועל כרמיאל” נערים, ויחד
עם אביו אהד את “מכבי חיפה”. גיל היה גבוה ויפה, היו לו חברים רבים
והוא אהב להצחיק, לחקות ולשמח את הסובבים אותו, כך הוא זכור להם
עד עצם היום הזה, לגיל הזה הם מתגעגעים כאשר נזכרים בו.הקשר של גיל עם אבא שלו היה משמעותי, וכך כאב מאוד כאשר אביו
נפגע מהתקף לב ואושפז. זמן לא רב לאחר שהתגייס לצבא נפטר אביו
וגיל נפגע מכך מאוד. בהתקדם הזמן השתלב יותר בשירות הצבאי,
כאשר הוצב לחיל חימוש בבסיס בו שירת בעבר אביו של גיל, כאיש
צבא קבע. נוצר כאן חיבור שהיה בו כדי לחזק את גיל, אבל לא לזמן רב. 

האנדרטה שהוצבה לזכרו של גיל מתקשרת לחייו, לגורלו ולמסר
המצער כל כך את כולנו, הקשור בתאונות הדרכים. בחזית האנדרטה
ניצב תמרור “עצור” המוכר כל כך, אותה כף יד המזכירה לכולנו, שיש
לעצור ולמנוע אסון. “די לתאונות” אומרת היד, שלא הועילה למנוע את
אסון התאונה בה נהרג גיל.
עיקרה של האנדרטה הם צינורות מתכת מפותלים, והמסתכל בהם
חושב על כמה מסרים בו זמניים:
יש לנו כאן רמז לסימני השאלה שמתעוררים מול מותו של איש צעיר
וחביב בראשית חייו. יש לנו כאן רמז למילכוד הכבישים והדרכים, המבוך
של אותה מערכת שגבתה את חייו של גיל. מעל לאלו יש תחושת
סבך של העולם חסר הפשר שבו מת האב זמן קצר לפני בנו, והחיים
נמשכים, ואנשים נשאבים אל אותן מחויבויות ודרכים וקשיים שנראים
גדולים מכולנו.
בלכתך נפער בור עמוק, אשר לעולם לא יתמלא.