נפלה ביום י”ז באדר ב’ תשל”ח | 26.3.1978 | בת 35.5 בנופלה
בת שולה ושלום סויסה. נולדה בשנת תש”ב (1942) במרוקו. ילדה שנייה במשפחה בת שמונה בנים ובנות. אחות של פנינה, אברהם, מלכה, רחל, רות, חנה ומשה.
שושנה, שכונתה שוש בפי כול, גדלה והתחנכה במרוקו. בגיל עשר, בשנת 1952, עלתה ארצה ללא משפחתה בעזרת הסוכנות היהודית במסגרת “עליית הנוער” ונשלחה לחיות וללמוד בקיבוץ רמת יוחנן שבעמק זבולון.
בגיל שמונה-עשרה נישאה ליצחק סלומון, בני הזוג גרו ביקנעם ושם נולדה הבת – אֵילת.
בשלהי שנות השישים התגייסה שושנה למשטרת ישראל. שירתה בשפרעם ובהמשך, משהתגרשה, עברה עם בתה לחיפה ושובצה באגף התנועה של מחוז חיפה. היא הייתה אחת השוטרות הראשונות במחוז ואהבה את עבודתה. במסגרת תפקידה השתתפה בחיפושים אחר אמצעי לחימה וטרור בכפרים ערביים וכן הייתה מעורבת במבצע חשאי להעברת מטוסים לישראל.
זמן קצר אחרי שעברה לחיפה הכירה את אהרון (אהרל’ה) פרנקפורטר ונישאה לו. מעבר לגידול בתה ולעבודתה כשוטרת תחביביה של שושנה כללו סריגה, לטייל בטבע, לעסוק בפעילות גופנית ולבלות בחוף הים. בני משפחתה תיארו אותה כשושן פורח. הספורט האהוב עליה היה טניס, היא הרבתה לשחק והצטיינה בזה, עד מותה הייתה אלופת הטניס של משטרת ישראל.
בשנות השבעים התגלתה בגופה מחלת הסרטן. ב-1972 עברה המשפחה לגור בכרמיאל, שכן האוויר הצח בגליל היטיב עם שושנה. היא התאקלמה בעיר, ואף נבחרה למלכת היופי של כרמיאל.
אחרי שנים של התמודדות, בתחילת 1978 הידרדר מצבה של שושנה עד שנפטרה.
סמל ראשון שושנה פרנקפורטר נפלה בעת מילוי תפקידה ביום י”ז באדר ב’ תשל”ח (26.3.1978). בת שלושים ושש בנופלה. הובאה למנוחות בבית העלמין הצבאי בחיפה. הותירה בעל ובת, הורים ושבעה אחים ואחיות.
על מצבתה חקקו אוהביה: “זכרך לא ימוש מלבנו לנצח”.
שושנה מונצחת באתר ההנצחה לחללי משטרת ישראל במכללת המשטרה בבית שמש ובאנדרטה לזכר בני כרמיאל שנפלו במערכות ישראל.