מי שחויב בתשלום ארנונה כללית רשאי להשיג עליה לפני מנהל הארנונה על יסוד טענה מטענות אלו:
א. הנכס שבשלו נדרש התשלום אינו מצוי באזור, כפי שנקבע בהודעת התשלום.
ב. נפלה טעות בהודעת התשלום שמשיגים עליה, טעות בציון סוג הנכס, בגודל הנכס או בשימושו.
ג. העורר אינו “מחזיק” בנכס.
ד. היה הנכס עסק כמשמעותו בסעיף 8)ג( לחוק הסדרים התשנ”ג – שהוא אינו בעל שליטה או שחוב הארנונה הכללית בשל אותו הנכס נפרע בידי המחזיק בנכס.
מהו ערר ?
הרואה עצמו מקופח בתשובת מנהל הארנונה על השגה שהוגשה על ידו רשאי לערור
עליה לפני ועדת ערר.
ערעור על ערר
על החלטת ועדת ערר רשאים לערר העורר ומנהל הארנונה. הערעור מוגש לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים. הליך זה הוא במסגרת ערעור מינהלי (עמ”נ(.
נוהל הגשת הערר על ידי העורר
על העורר לציין בכתב הערר את הפרטים הבאים:
- שם העורר, משלח ידו, מענו והמען להמצאת מסמכים;
- פרטי הנכס שבשלו נדרש התשלום;
- התאריך שבו נמסרה לעורר תשובת המנהל על השגתו;
- הנימוקים שעליהם מבסס העורר את עררו;
- האם העורר מבקש להתייצב לפני הוועדה כדי להשמיע טענותיו.
כתב הערר ייחתם ביד העורר או בידי בא כוחו ויוגש בארבעה עותקים.
המועדים
המועד להגשת השגה הוא תוך 90 ימים מיום קבלת ההודעה על התשלום.
מנהל הארנונה ישיב למשיג תוך 60 יום מיום קבלת ההשגה.
ערר יוגש תוך 30 יום מיום שנמסרה למשיג תשובתו של מנהל הארנונה.
תשובת מנהל הארנונה
מנהל הארנונה יגיש לוועדה תשובה מנומקת, תוך 30 יום.
הדיון בפני ועדת הערר
ייקבע מועד לשמיעת הערר.
עיקרי הדברים בדיון יירשמו בפרוטוקול.
החלטת ועדת הערר נתונה לערעור לפני בית המשפט לעניינים מינהליים בתוך 45 ימים ממועד המצאת ההחלטה לצדדים.
* הכתיבה בלשון זכר הינה לשם הנוחות בלבד.