הקמתה של כרמיאל הייתה תוצר של מדיניות ממשלת ישראל לחיזוק הגליל.
מיקומה של העיר החדשה בבקעת בית הכרם הגלילית, באזור מישורי ונוח, אפשרה התפתחותה במקום אסטרטגי בין הגליל העליון והתחתון.
הקמת כרמיאל על כביש עכו – צפת אפשרה אחיזה בציר הרוחב החשוב בגליל בין קו הר מירון – תבור במזרח ושפלת החוף במערב ובציר אורכי שבין הר נצרת בדרום עד גבול הלבנון בצפון.
תהליך הכשרת השטח, התכנון והבנייה של העיר החל בשנת 1960.
עם התמנותו לתפקיד ראש הממשלה בשנת 1963, הקנה לוי אשכול, עדיפות עליונה להאצת פיתוח הגליל. כרמיאל נכללה בעדיפות זו, כעיר שחזון הקמתה מחייב תכנון אורבני מוקפד, תוך התחשבות בשיקולים של דמוגרפיה, תעסוקה ופיתוח סביבתי.
העיר החדשה נועדה לשמש מרכז עירוני שיתבסס על תעשייה ויהווה מוקד כלכלי וחברתי לישובי הסביבה.
באותה שנה מינה משרד השיכון צוות מטעמו, אשר היה אחראי לתהליך ההקמה הראשוני. בראש הצוות עמד אדם טל.
ביום- 29.10.1964 נחנכה העיר כרמיאל בנוכחות ראש הממשלה לוי אשכול.
העיירה החדשה זכתה לשם “כרמיאל” בעקבות השם ההיסטורי של הבקעה בה הוקמה – “בקעת בית הכרם” הנזכרת במשנה ובתלמוד, ועל שום כרמי הזיתים המפארים אותה, “כרמי – אל”.
צוות ההקמה של העיירה הקפיד על הכוונה מבוקרת של אוכלוסייה, שהרכבה מאוזן וסיכוייה למצוא תעסוקה באזור טובים, זאת כדי למנוע אבטלה, תסכול ועזיבה של המקום.
גרעין ההתיישבות בכרמיאל הורכב מתושבים וותיקים ועולים חדשים, כבר מראשיתה.
צוות ההקמה בראשות אדם טל ניצח על התפתחות עיירת הפיתוח על פי העקרונות שהותוו.
לאחר שאדם טל עזב את התפקיד מילא את מקומו אברהם ארגוב ולאחר פרישתו של ארגוב ב- 1968 נתמנה ברוך ונגר לתפקיד ראש המועצה.
ברוך ונגר שימש כראש המועצה העירונית הקרואה שהתכנסה לראשונה ב- 26.3.1970.
עם הכרזת כרמיאל כ”עיר” ביום 20.11.1986, היה ונגר לראש העיר הראשון של כרמיאל.
ב- 22.11.1988, הלך ברוך ונגר ז”ל לעולמו. התקיימו בחירות בהן נבחר עדי אלדר לעמוד בראש העיר, בתפקידו זה הוא מכהן עד עצם היום הזה (נבחר באוקטובר האחרון לקדנציה השישית).
תוספת משמעותית למספר התושבים בכרמיאל, חלה בשנות ה- 90 של המאה ה- 20 עם גלי העלייה הגדולים מארצות חבר העמים, במקביל לקליטת תושבים ותיקים ממקומות שונים בארץ.
כרמיאל היא תוצר מוצלח של “חשיבה אזורית” שנולדה בשנות החמישים כמזיגה של התכנון האורבני של משרד הפנים והחשיבה שאפיינה את ההתיישבות החקלאית.
היא ממלאת את יעדה כעיר חזקה בגליל. בהיותה “עיר אזורית” היא מהווה מוקד לשיתוף פעולה בין תושבי העיר ויישובי הסביבה, להם היא מספקת שירותים, תעסוקה, תרבות ועוד.
התפתחות העיר נאמנה גם כיום לעקרונות היסוד שהינחו את מקימיה.
כיום מונה העיר למעלה מ- 52.000 נפש והיא מתוכננת לאוכלוסייה בת כ- 120,000 במהלך העשור הבא.
ציוני דרך נבחרים בתולדות העיר:
- ספטמבר 1964 – המשפחות ראשונות נכנסות לדירותיהן.
- 29.10.1964 – טקס ההכרזה על הקמת העיר.
- פברואר 1968 – ברוך ונגר מתמנה לראש המועצה הראשון.
- 26.12.1978 – העיר מונה כ- 6,0000 תושבים.
- 7.11.1982 – חנוכת היכל התרבות של העיר.
- 1983 – כרמיאל מונה כ- 16,500 נפש.
- 1983 – קליטת עולי מבצע משה מאתיופיה.
- 20.1.1986 – הכרזת כרמיאל עיר. בכרמיאל 20,000 תושבים.
- יולי 1988 – פסטיבל המחול הראשון יוצא לדרך באמפיתאטרון .
- 22.11.1988 – י”ג בכסלו תשמ”ט – נפטר ברוך ונגר ראש העיר הראשון.
- 18.4.1989 – עדי אלדר נבחר לראש העיר.
- 1990 – 2002 – מצטרפים לכרמיאל קרוב ל – 18,000 עולים חדשים.
- ב-1994 נבחר ראש העיר עדי אלדר, לראשונה ליו”ר מרכז השלטון המקומי ולאחר מכן נבחר פעמיים נוספות. (סה”כ 3 קדנציות רצופות, ולאחר מכן החליט לא להתמודד שוב).
- 2003 – כרמיאל מונה 47,000 נפש.
- 2004 –”פארק המחצבות” נפתח לציבור. פארק בן 80 דונם. אתר חציבה ששוקם והפך לאחד מהיפים בעולם.
- 2006 – מלחמת לבנון השנייה מכה בכרמיאל עם כ- 200 טילים.
- 2011 – קיבל מנשיא צרפת את אות אביר המסדר הלאומי הצרפתי למעשים ראויים לציון על פעילותו לקידום היחסים בין ישראל לצרפת ועל תיפקודו במלחמת לבנון השנייה.
- 2014 – כרמיאל חוגגת יובל.
- 2017 – תחנת הרכבת נפתחת
- 2018 – משה קונינסקי נבחר לראשות העיר, עדי אלדר מסיים 30 שנות כהונה